יום חמישי, 19 בספטמבר 2013

קודם שקט פנימי ואחר כך כל השאר


את הפוסט הקודם סוף שבוע בברלין סיימתי בהבטחה לעצמי שאני קונה ערסל
קיימתי:



בזכות חופשת החגים
הילדים מתעוררים מאוחר
והבקרים שלי שקטים.
אני מתיישבת עליו,
עם הקפה ולפעמים גם המחברת
מתנדנדת ומקשיבה לקולות הרחוב.
גיליתי שהרגעים האלו, לבד עם עצמי
תוך כדי תנועה
נותנים לי התחלה טובה להמשך היום.

לפעמים במהלך היום,
פתאום תופס אותי חוסר שקט
לא תמיד אני יודעת ממה הוא מתחיל
ואני מנסה להתעלם ממנו.
זה בעצם כמו לומר:
אין לי זמן להתעסק איתךְ עכשיו
יש ילדים, עבודה,
את פחות דחופה.
לפעמים זה "עובד" ולפעמים לא
ואז חוסר השקט מתגבר
עד שהוא מפריע לי בתפקוד ולא מותיר לי ברירה אלא לעצור.

יש לי שיטה,
אני כותבת במחברת את כל מה שעובר לי בראש
ולרוב אני מגלה תוך כדי כתיבה מה עורר את חוסר השקט.
הגילוי מרגיע כשלעצמו
ולעיתים בעקבות הגילוי מגיעה גם הדרך לפתרון.

בתקופות שחוסר השקט משתלט עלי
הכול עובד פחות טוב
אני מכונסת יותר
עצורה יותר
פחות צוחקת ונהנית עם הילדים
ובאופן כללי "משתבללת" בעצמי.

תארו לכם תינוקות שנמצאים בחוסר שקט
זה שולט בהם ולא נותן להם להתפתח.
כן,
זה ממש עוצר התפתחות.
תחשבו איך אתם מרגישים פיזית כשאתם לא שקטים
מה קורה לכם בגוף
נתפס לכם הצוואר? השכמות?
כל דבר מקפיץ אתכם?
אתם מרגישים נטולי אנרגיה?

הגוף משקיע כל כך הרבה מאמץ כדי להתמודד עם החוסר שקט הזה
נוצרת אחזקה שרירית
שמשנה את ההתנהלות הגופנית
הכל מכווץ יותר, לחוץ יותר.

אצל תינוקות רואים את זה כמו דרך זכוכית מגדלת
הם לא מנסים להסתיר
הם מראים לכל מי שרוצה.
הם מבקשים עזרה.

רפלקס מורו מתעורר לעיתים קרובות
האגרופים קפוצים
הגוף מוחזק ומרגיש נוקשה.

איך במצב כזה הם יכולים לשכב על הבטן, להתהפך, לשחק עם צעצוע?

כמו שאני עוצרת כדי להבין ולגלות
כדי להחזיר את השקט,
גם תינוק צריך קודם להגיע לשקט
ורק אז הוא פנוי להתפתחות.

כשהגוף מוחזק טווח התנועה מצומצם.
להניע את הראש, להושיט יד, להאריך את שרירי הבטן כדי להרים ראש,
להעביר משקל מצד לצד, להתהפך
היכולת לעשות את זה מוגבלת.

הגוף צריך להיות משוחרר כדי לנוע בצורה איכותית.

לפעמים זה לא מפריע לתינוק לנוע, הוא מצליח.
אבל התנועה שלו גלובאלית, אין הפרדות בין פלג גוף עליון ותחתון
הגוף פועל כמקשה אחת.
כשיגדל יגידו עליו שהוא מסורבל*

הילדים שלי נהנים מאוד מהערסל
אתמול שמעתי את רוני אומרת לעצמה
אוף אני עצבנית, אני הולכת לערסל להירגע.


אימהות רוצות לראות התקדמות מוטורית
אבל לפני כן צריך להכין את הקרקע שתאפשר.
מקווה שהצלחתי להסביר.


חג שמח, רגוע ושקט לכולנו !

* יש גורמים נוספים שיכולים להוביל לסרבול תנועתי.