טיול משפחתי ליער השחור

אחד הדברים שהכי קשה לי כשחוזרים מחופשה
זה הסופשבוע שאחרי,
קמים בבוקר ומבפנים עולה השאלה,
מה עושים עכשיו?
הרי התרגלנו שכל יום הוא עמוס תוכניות.
יש כמה אטרקציות בכל יום,
אוכלים במסעדות,
יש התרגשות גדולה לקראת המקום הבא.
וכשחוזרים צריך להתרגל לקצב אחר.
המצב גרוע יותר כשחוזרים למלחמה.
אפשר לקרוא לזה מבצע,
אבל כשנכנסים עם ילדים לממ"ד
ומכל הצדדים נשמעים בומים חזקים,
זה מרגיש מלחמה.
ובמלחמה כמו במלחמה
השגרה משתנה.
היציאות מהבית מתמעטות.
ויש המון זמן פנוי.
ילדים, חופש, קיץ ישראלי וזמן פנוי
זה שילוב מהמם.

אז אני מנצלת את הזמן שבו הם מול המסך, שוב.
כדי לספר לכם על חוויותינו מהחופשה המשפחתית.

טסנו בלילה הראשון לטילים.
הייתה אזעקה ברחובות בסביבות 22:00 ושלש שעות אחרי כבר היינו בשדה התעופה.
כמובן שלניידים של בועז ועידו הורדו מיד כל האפליקציות המעדכנות ולא פספסנו כלום.
טיסה בשעה 05:00 בבוקר, שעה נוראית.
אין לילה ואין יום
במיוחד למי שכמוני לא ישנה בטיסות.
עידו החליט שבחופש הוא עושה לילה לבן וזו הייתה אחלה הזדמנות לממש את הרעיון.

בנתב"ג

נחתנו בשדה התעופה בשטוטגרט ביום שלישי בשעת בוקר, הרגשנו שצהריים

בשדה התעופה שטוטגרט



שעה וחצי נסיעה למלון שלנו, הילדים ישנו,
אני ניקרתי בחשש
כדי לשמור שבועז יישאר ערני.

הגענו לבית מלון מקסים, מאוד מומלץ
Best Western Hotel
יש נוף מדהים
ובנוסף מקבלים את הכרטיס האדום שזה כרטיס שנותן כניסה חינם להמון אתרים.

נחל זורם מאחורי המלון

על הגשר עוברת רכבת ואף פעם לא הספקנו לצלם אותה

שעון קוקיה ענק במתחם המלון

סלפי במרפסת

20-30 דקות מרוב האתרים המרכזיים.
שעה וחצי בערך מאלזס.

מזג אוויר גשום וקר קיבל את פנינו
כמה ימים אחרי היינו מתוכננים לנסוע לאלזס שבצרפת,
החלטנו להקדים גם בגלל מזג האוויר וגם כדי להיות בגרמניה בגמר המונדיאל.
בדקנו עם בית המלון וזה הסתדר.
למחרת בבוקר רעננים ונרגשים יצאנו לדרך.
הנייד זמזם ללא הפסקה הודעות על רקטות שמשוגרות לישראל
ואנחנו נסענו ממדינה למדינה בלי שידענו אפילו איפה הגבול.
ההבדל התהומי בין ההתרחשות בארצנו
לבין השגרה שבה חיים אנשים במקומות אחרים
הייתה מצמררת.

אלזס זהו חבל ארץ  מקסים,
מלא בכרמים, ועיירות ציוריות.

ככה פשוט, צבע ופרחים וכל כך יפה

כרמים בכל מקום

יקב אקראי שבו עצרנו, טעמנו ורכשנו יין

מראה אופייני באלזס
 

ביקרנו בעיירות  Colmae , Riquewihr ו Ribeauville
יש באזור הר קופים ופארק חסידות.
גם ביער השחור יש את אותם פארקים אבל מחירי הכניסה באלזס זולים בהרבה ולכן העדפנו אותם.

בפארק החסידות יש גם לוטרות, מופע של חיות מים ובעיקר המון חסידות שעפות וצועדות ממש ממש קרוב
 

מקבלים חופן של פופקורן ומאכילים אותם רק בזה

חמוד נכון? 

העיירות מלאות בחנויות בוטיק מקסימות. כל מיני אביזרים וקישוטים לבית.
לעומת המחירים בארץ אפילו זולים.

לב אחד כזה תלוי אצלנו במסדרון עכשיו

העוגה האלזסית

 

חזרנו ליער השחור ביום חמישי בערב ולמחרת נסענו לפארק אירופה.
אני הייתי סקפטית לגבי היכולת שלי ליהנות בפארק.
הזיכרונות שלי מיורו דיסני לפני 7 שנים היו של עומס רב, תורים ארוכים
ובעיקר התשה אחת גדולה.
ההפתעה מפארק אירופה הייתה גדולה.
התור הכי ארוך היה 5-10 דקות.
היו מתקנים שלא היה בכלל תור.
היו מתקנים שעשינו כמה פעמים רצוף בלי לרדת מהמתקן.
בחלק מהזמן התפצלנו,
אני הפחדנית עם רוני ובועז עם עידו שאף מתקן לא הפחיד אותו.
לאור החנייה העמוסה במכוניות אני מבינה שהיה מלא.
לא מרגישים את זה.
היעילות של הגרמנים מדהימה.
ומדי פעם מתגנבת לראש המחשבה שהיעילות הזו הייתה בעבר לרעתנו.

מבט על הפרק ממתקן גבוה



על אחד המתקנים

 בספר ממליצים על מסעדת הצינורות במתחם אנגליה, האוכל לא טעים האטרקציה נחמדה.

למחרת, יום שבת
התחלנו את הטיול ביער השחור באמת.
נסענו לעיר הכי גדולה ביער השחור, ל Freiburg.
בשבת יש שם שוק ומופעי רחוב, חנויות רבות.

 משם נסענו להר Schauinsland, עליה ברכבל במשך 20 דקות.
מאוד גבוה

עולים ברכבל

גבוה גבוה



אחד הדברים הכי כיפים בטיול זה שפתאום כתוב שרק היום האתר פתוח עד חצות
כי רק היום יש מסיבה בפסגת ההר.

יין בפסגת ההר

בערב, חזרה במלון,
בועז ירד עם הילדים ללובי לראות את משחק חצי הגמר ואותי הוא פינק בשעה וחצי של שקט ופרק חדש של "אהבה מלידה"

למחרת, יום ראשון,
התחלנו בגדול.
פארק מים Badeparadies, חינם עם הכרטיס האדום. בגלל שזה היה סוף שבוע שילמנו 2 יורו לכל אחד.
חשוב לציין שבספר כתוב שהכניסה חינם היא ל 3 שעות, בפועל זה היה לשעה וחצי אבל אולי גם בגלל הסופ"ש.
שוב, יעילות, שוב אין תורים, שוב מעולה!
חוויה חובה. המקום מקורה והמים מחוממים כך שגם ביום גשום וקר ואולי אפילו במיוחד ביום גשום וקר.
אין תמונות כי אסור לצלם.


משם, אחרי מקלחת, נסענו לאגם Titisee.
האטרקציה הכי גדולה לילדים הייתה טרמפולינת באנג'י.
בדיוק כזו שיש כבר שנים בצומת בילו.
אבל זה הלהיב אותם והם קפצו פעמיים רצוף.

לאחר מכן שיט (חינם עם הכרטיס האדום) באגם, בסירה שבה רק ישראלים.

התחיל גשם ורצינו להספיק עוד אז נסענו לפארק Schauinsland, שוב כניסה חינם עם הכרטיס האדום, הפעם לא מוגבל בזמן. הגענו קצת מאוחר והיינו רק שעה וחצי, מומלץ להקדיש לפחות שעתיים וחצי.
מתקנים כיפיים ומעניינים ואפילו רכבל ומגלשת הרים.

רכבל כיסאות פתוחים ולמטה חזירי בר ואיילים

 

מגלשות הרים זו אטרקציה רצינית ביער השחור.
יש בכל מקום בווריאציות שונות וכולן טובות.
(יש אחת כזו קצרה, בצוק מנרה לא היינו בה)
ביער השחור הנוף מדהים והאדרנלין זורם.
ברובן לא שילמנו, שוב, הכרטיס האדום.

עייפים ומרוצים חזרנו למלון, תכננו כך שנגיע בזמן למקלחות ארוחת ערב ולראות את גמר המונדיאל.
לצערנו המשחק היה גרמניה - ארגנטינה ונאלצנו להיות אוהדים שקטים.
הלובי היה מלא, חלקו ישראלים והרוב גרמנים.
בבית אני שומעת את צעקות השכנים על כל התרגשות במהלך המשחק,
הגרמנים שקטים ומאופקים והמשחק היה משעמם.
עלינו לחדר מבואסים....

נרדמה משעמום ועייפות

האוהד עם הכובע דווקא ישראלי



 

יום שני, היום האחרון לטיול.
שני מסלולים לפנינו, המגלשה בטודנאו ופארק החבלים.
התחלנו במגלשה, חינם עם הכרטיס האדום, חוויה מדהימה.
נוף חלומי ומסלול של 3 ק"מ

מבט מהרכבל בעליה למגלשה

\

משם המשכנו לפארק החבלים.
העלייה לפארק היא ברגל, ארוכה ותלולה.
אם שואלים אותי תענוג לצעוד במעלה ההר, טבע, המון ירוק ולמרות הגשם נהניתי.
אם שואלים את בועז, מיותר לגמרי, עם הגשם ובלי.
מגיעים בסוף לפארק שכולו חבלים בגובה, נוף מקסים, ומסלולים נחמדים.
אתגר לרוני (6), קלי קלות לעידו (13).
אתר לא חובה, מה גם שהוא לא כלול בכרטיס האדום.

משם חזרנו למלון, ארזנו והלכנו לישון.
למחרת חזרנו הביתה.
מבאס לחזור במיוחד בגלל המצב בארץ והילדים קיטרו.

רואים עליהם את העצב לחזור
 

זהו, נגמר הטיול וחזרנו לשגרה חדשה.
פגשנו את השכנים בממ"ד (אצלנו הוא קומתי) כשאנחנו טירונים והם מנוסים.
זו המציאות שלנו,
אחת לכמה שנים אזעקות
ויש ישובים שחיים את זה כבר כמה שנים,
אז מי אנו שנתלונן.

את הטיול תכננו לפי הספר "המשפחה המטיילת" של שלומית יפת ביאליק.

יבורך ממציא המצלמה הקדמית

סלפי משפחתי