בשיר המקסים "ילד של אבא"
שר מוקי לבן שלו
"אל תפחד ליפול".
בכל פעם שאני שומעת את השיר הזה
יש שורה חדשה שמרגשת אותי.
אל תפחד ליפול...
כמה זה חזק.
באופן טבעי אנחנו לא אוהבים לראות את הילדים שלנו נופלים.
אני מתכוונת לנפילה רגילה
כזו שמשתפשפת הברך.
אבל איך אפשר להתפתח בלי ליפול?
כמה קל לגדל ילד זהיר.
אני יודעת את זה ממקור ראשון.
ילד שלא לוקח סיכונים,
ילד שלא רץ או קופץ במדרגות.
במקרה שלי, ילדה.
אבל נפילות זה חלק מהגדילה.
ועכשיו אני מתכוונת גם לנפילות מסוג אחר.
למשל ניסיון שלא הצליח.
אם נדע איך להסתכל עליו
נצמח ממנו ונגדל.
גם פעוט או ילד שנופל,
מקבל חיבוק וממשיך הלאה
לומד מזה שלא נורא ליפול,
שזה לא כישלון,
שאין סיבה להיכנס להיסטריה.
וזה מוביל אותי ישר לשאלה:
איך אתם מגיבים לנפילה?
האם אתם כמו חמותי כועסים על הרצפה ואפילו מחזירים לה?
האם אתם אומרים לא קרה כלום תמשיך לשחק?
האם אתם נלחצים?
האם אתם כועסים על הילד שלא נזהר/הסתכל?
האם אתם מחבקים ומרגיעים ואז משחררים להמשיך לשחק?
לכל הורה תגובה שונה.
אבל אם נסתכל על נפילה כעל ניסיון שלא הצליח,
נבין שאף אחד לא אשם
נסיק מסקנות לפעם הבאה
ונמשיך לנסות.
כמה אומץ צריך הורה כדי לומר לילד שלו
אל תפחד ליפול.
איזה מסר מקסים מועבר בשיר הזה.
"היה לאילן
תפוס ירח, שוט על ענן.
וזה הזמן שלך לזרוח
ולדעת ולגעת בהכול,
לטרוף את העולם,
אל תפחד ליפול.
ילד שלי הכל מחכה רק לך
ואבא כאן תמיד לחבק ולשמור אותך
עד סוף העולם אנ'לא עוזב אותך"
מקסים.
שר מוקי לבן שלו
"אל תפחד ליפול".
בכל פעם שאני שומעת את השיר הזה
יש שורה חדשה שמרגשת אותי.
אל תפחד ליפול...
כמה זה חזק.
באופן טבעי אנחנו לא אוהבים לראות את הילדים שלנו נופלים.
אני מתכוונת לנפילה רגילה
כזו שמשתפשפת הברך.
אבל איך אפשר להתפתח בלי ליפול?
כמה קל לגדל ילד זהיר.
אני יודעת את זה ממקור ראשון.
ילד שלא לוקח סיכונים,
ילד שלא רץ או קופץ במדרגות.
במקרה שלי, ילדה.
אבל נפילות זה חלק מהגדילה.
ועכשיו אני מתכוונת גם לנפילות מסוג אחר.
למשל ניסיון שלא הצליח.
אם נדע איך להסתכל עליו
נצמח ממנו ונגדל.
גם פעוט או ילד שנופל,
מקבל חיבוק וממשיך הלאה
לומד מזה שלא נורא ליפול,
שזה לא כישלון,
שאין סיבה להיכנס להיסטריה.
וזה מוביל אותי ישר לשאלה:
איך אתם מגיבים לנפילה?
האם אתם כמו חמותי כועסים על הרצפה ואפילו מחזירים לה?
האם אתם אומרים לא קרה כלום תמשיך לשחק?
האם אתם נלחצים?
האם אתם כועסים על הילד שלא נזהר/הסתכל?
האם אתם מחבקים ומרגיעים ואז משחררים להמשיך לשחק?
לכל הורה תגובה שונה.
אבל אם נסתכל על נפילה כעל ניסיון שלא הצליח,
נבין שאף אחד לא אשם
נסיק מסקנות לפעם הבאה
ונמשיך לנסות.
כמה אומץ צריך הורה כדי לומר לילד שלו
אל תפחד ליפול.
איזה מסר מקסים מועבר בשיר הזה.
"היה לאילן
תפוס ירח, שוט על ענן.
וזה הזמן שלך לזרוח
ולדעת ולגעת בהכול,
לטרוף את העולם,
אל תפחד ליפול.
ילד שלי הכל מחכה רק לך
ואבא כאן תמיד לחבק ולשמור אותך
עד סוף העולם אנ'לא עוזב אותך"
מקסים.
